כבר מכיתה ד' ידעתי שהדבר שאני הכי אוהב לעסוק בו הוא חינוך והוראה. שני התחומים העיקריים מהם אני מגיע הם עבודה עם מחוננים ומצטיינים: בהוראה במסגרות שונות, בעבודה עם האגף למחוננים ומצטיינים וכמפקד תכנית "תלפיות"; ועבודה עם נוער בסיכון, במסגרות חינוכיות שונות וכמתנדב עם נוער רחוב בעמותת "עלם".
הקמתי את בית ספר "תבל" כדי לנסות וליצור בית ספר על-יסודי אחר. מעולם המחוננים והמצטיינים לקחתי את העיקרון לנסות וליצור אתגר עבור כל אחד מהתלמידים, ומעולם הנוער בסיכון את החשיבות של לראות כל אחת מהתלמידים. את שני העקרונות הללו אני מנסה להכניס לכיתה ההטרוגנית: ליצור בית ספר שבו כל תלמיד יחווה אתגר ותמיכה.
על מנת לאתגר ולראות את כלל התלמידים, אנו מנסים לשנות את כלל הסדירויות של בית הספר כדי להביא לכך שכמה שיותר מהתלמידים יחוו זאת. הגדרנו ארבעה צירים שיאפשרו זאת: למידה עצמאית, בחירה, התאמה אישית לכל תלמיד ובית הספר כקהילה פעילה. מעבר לצירים הללו, עיקרון מנחה הוא ש"הצוות במרכז", ואנו מנסים לייצר תהליכים מקבילים לצוות בכל אחד מהצירים.
לפני חמש שנים יצאנו למסע מרגש בניסיון ליצור בית ספר אחר, שעליו חלמנו. פתחנו את בית הספר כשהייתה בו כיתה ז' אחת בלבד. מאז, הגענו לבית ספר עם שלוש כיתות בשכבה וכיתת חינוך מיוחד, ושלוחה בגבעה הצרפתית. המודל של בית הספר מתעצב, משתנה, מתפתח וקורם עור וגידים. כיף לראות את הדרך שעברנו, ומרגש לחשוב לאן נוכל להגיע.
שלכם,
יובל נבו